כל הפוסטים בסמי ביוגרפיה

זו היצירה השישית שאני קוראת של המינגווי והיא נחשבת לרומן האחרון שפירסם לפני מותו. בדרך כלל אני מאוד אוהבת

לפני מספר ימים, חל יום השנה לפטירתו של זהר ארגוב, אחד מהזמרים הנערצים והגדולים שקמו לזמר המזרחי. לא בכדי הוא

סיפור משפחתי, על עלייתו ונפילתו של יוסף לוריא - שהקים אימפריית נדל"ן אבל גם כמו איקרוס הוא התקרב מידי לשמש

כשהספר הזה יצא לאור הוא לווה ביח"צ מאוד אגרסיבי ובפרסומות בלתי פוסקות ברדיו עד כדי כך שזה פשוט דחה אותי

לא בכדי הספר היה מועמד לפרס ספיר, סיגנון הכתיבה, אף על פי שיש בו משהו מזרם התודעה, עדין רק נושק

חיים באר הוא אחד הסופרים שאני ממהרת לרכוש ולקרוא את ספריו. השפה המשובחת, הסיפורים הקטנים מההווי היהודי והשתלבותם בעלילה הכוללת

רומן היסטורי מעניין בגלל האופן שבו מתוארים חיי היהודים במצרים של תחילת המאה ה20. הפרקים נעים בין ההווה לעבר ומסופרים

סופר בן 42 חווה שנה של משבר קשה בחייו האישיים. הוא סובל מדיסתמיה, שזה סוג של מלנכוליה שלא גלשה לדיכאון.

ז'אק שובירה, מחבר הנובלה העדינה הזו, נולד בשנת 1915, בשנה בה נהרג אביו בחזית, במלחמת העולם הראשונה. הוא, אימו