טיפשות מאת אביטל רונאל הוא אחד מאותם ספרים שהרעיון שלהם מסקרן אותי הרבה יותר מן הקריאה עצמה. ציפיתי למסות חדות ומעניינות על טיפשות, בורות והאופן שבו אנחנו חושבים שאנחנו יודעים יותר מכפי שאנחנו יודעים. בפועל, כבר בפרק הראשון מצאתי את עצמי נאבקת בטקסט שמסתחרר סביב עצמו, עמוס בציטוטים, ברפרורים ובניסוחים מתחכמים.
לא הצלחתי לסיים את הספר.
מה שצריך לדעת
ספר עיון מאת אביטל רונאל העוסק בטיפשות, בבורות, בגבולות הידיעה ובאופן שבו מחשבה וכתיבה מתמודדות עם מה שאיננו יודעים.
לקוראים שאוהבים כתיבה פילוסופית צפופה, מסות אינטלקטואליות, ריבוי ציטוטים ורפרורים וטקסטים שאינם מנסים להיות נגישים או פשוטים.
הרעיון המרכזי מסקרן, והעיסוק בבורות ובאשליית הידיעה יכול היה להוביל לדיון מעניין ומעורר מחשבה.
לא הצלחתי לעבור את הפרק הראשון. הכתיבה הייתה בעיניי מתחכמת, עמוסה מדי בציטוטים וברפרורים ומסובכת יותר מכפי שהנושא הצדיק.
"לכל אחד אומרים שעליו לכתוב על מה שהוא יודע. הבעיה עם רבים מאיתנו היא שבשלבים המוקדמים של החיים אנחנו חושבים שאנחנו יודעים הכל-או אם לנסח את הדברים באופן מועיל יותר, לעיתים קרובות איננו מודעים להיקף ולמבנה של בורותנו. בורות איננה רק חלל ריק במפה המנטלית של אדם. יש לה קווי מתאר וקוהרנטיות, ולמיטב ידיעתי, גם כללי פעולה. לכן כמסקנה מתבקשת בנושא הכתיבה על מה שאנחנו יודעים, אולי עלינו להוסיף גם את ההתוודעות לבורותנו, ואת האפשרויות המצויות בה להרוס סיפור טוב" – תומס פינצ'ון
לצערי, אני לא מסוגלת לסיים את הספר הזה. בקושי רב צלחתי את הפרק הראשון, שהתארך והסתחרר סביב עצמו כמו אורובורוס, הנחש האוכל את זנבו. היו בו הרבה יותר מדי רפרורים, הרבה יותר מדי ציטוטים, ובעיקר מורכבות ניסוחית ומחשבתית שלא מצאתי בה תמורה מספקת.
ייתכן שיש קוראים שימצאו בטקסט הזה עומק, משחק אינטלקטואלי או הנאה מן האסוציאציות הרבות. מבחינתי, הוא היה מתחכם, מעייף וסגור בתוך עצמו.
אפשר לקרוא את הפרק הראשון בקישור המצורף ולהחליט לבד – פה
טיפשות/ אביטל רונאל
הוצאת רסלינג, 2001, 368 עמ'
דירוג SIVI –
איכות אודיו –
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
