התפללתי לדרקונים דרך עץ מאת אדוה ברנד הוא ספר חזק, קשה ושובר לב על משפחה שנשחקת תחת מצבו הנפשי של הבן הבכור ותחת כישלונן של המערכות שאמורות לעזור לה. הסיום נותר פתוח בחלקו, אבל כבר לאורך העלילה נזרעים הסימנים לכך שאין כאן פתרון נקי, אלא תהליך ארוך של התפוררות, ויתור והישרדות.
מה שצריך לדעת
רומן מאת אדוה ברנד על משפחה שמתמודדת עם הידרדרות במצבו הנפשי של הבן הבכור, ועם מערכות בריאות וחינוך שאינן מצליחות לספק לו ולמשפחתו מענה יציב.
לקוראים שאוהבים ספרות ישראלית משפחתית, רומנים על הורות במשבר, בריאות הנפש, שחיקה, כישלון מערכתי והמחיר שמשלמים בני משפחה המטפלים באדם קרוב.
התיאור המדויק של התפוררות המשפחה, חוסר הגבולות סביב האם והאופן שבו כל מערכת מעבירה אליה עוד אחריות. הספר מצליח להיות כואב, מכעיס ומשכנע בלי להציע פתרונות קלים.
הסיום נותר פתוח בחלקו, וחלק מן ההתפתחויות אינן מקבלות סגירה מלאה. עם זאת, הפתיחות מתאימה לעולם שבו גם המשפחה עצמה אינה מקבלת תשובות ברורות או פתרון אמיתי.
סיפורה של משפחה נורמטיבית, האם עורכת דין והאב עיתונאי, 2 ילדים. כאשר הילד הגדול עולה לכיתה א' מתחילות בעיות עם ההתנהגות של הילד. התקפים פסיכוטיים שבהם הוא מדמיין שמנסים לרצוח אותו, התקפי אלימות והתנהגות לא נורמטיבית. אט אט השלמות המשפחתית נפרמת ומתפוררת ככל שמצבו של הילד מחריף ופתרונות אין לא למערכת הבריאות לא למערכת החינוך.
ההורים, בעיקר האם מוצאים את עצמם מול שוקת שבורה, כאשר ניסיונות לטפל בילד רפואית כושלים והם עוברים מפסיכיאטר לפסיכיאטר ובנתיים, מערכת החינוך שאינה מתפקדת ואינה מעניקה מעטפת פשוט לא עושה את תפקידה.
כמו בצל כל קליפה שמקלפים, כל שנה שעוברת, מפוררת את המשפחה, את הזוגיות ונגלים גם רבדים נוספים במשפחתיות במגעלים המורחבים. יחסיה של האם עם המשפחה הגרעינית שלה, הצפייה של המוסדות הבריאותיים והחינוכיים שהמשפחה המורחבת תיתן מענה במקומות שבהם המדינה צריכה לתת את המענים ונכשלת. מתגלים רבדים באיזון העדין שבתוך הזוגיות וההתמודדות בתוך מקום העבודה. ולבסוף מתגלה עומק הויתור וההתפשרות של המשפחה ושוב בעיקר האם בכדי לטפל בבן שלה.
ספר שובר לב, מעצבן ומכאיב. מומלץ מאוד לקריאה.
התפללתי לדרקונים דרך עץ/ אדוה ברנד
הוצאת שתיים, 2021, 240 עמ'
דירוג SIVI –
איכות אודיו –

לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.

