הספר השישי שאני קוראת מהרשימה הארוכה של המועמדים לפרס ספיר, הוא ספר אישי שכתבה לאה איני על ילדותו של בעלה, עירד, שנפטר לפני מספר שנים ממחלה קשה. זהו

“ההתחלה של כל הדברים”, הוא הספר השלישי של יניב איצקוביץ’ שאני קוראת. בתחילה היה “אף אחד לא עוזב את פאלו אלטו”, שהרשים אותי וגרם לי לרוץ ולחפש עוד

אני עושה מאמץ לקרוא בחודש האחרון של השנה את כל הספרים ברשימה הארוכה לפרס ספיר. קראתי כבר שלושה ספרים מהרשימה: אל תקרא לי אום כולתום, נשארתי בשבילכם, ופתאום

“נשארתי בשבילכם” הוא מסוג הספרים האישיים שמקפלים בתוכם את משקל החיים והשנים. זהו סיפור משפחתי מרתק, שמתחיל במריבה סוערת במהלכה ניפצה אמא של המספרת את שובך היונים של

ספר הביכורים של נעמה דעי, “צערו העתיק של הירח”, היה מפעים. כמו שכתבתי בזמנו, אחד הספרים הטובים שקראתי. עלילתו נבנית על היכולת של הגרעין המשפחתי, להתאחד בעתות משבר

צחי פרבר הוא מאייר, אוצר, ואמן קומיקס מוערך. ספרו הראשון “אבנים” היה מועמד לפרס ספיר, ומאחר ואנחנו בזמנים שבהם מתפרסמות הרשימות לפרס ספיר החלטתי לקדם אותו ולקרוא אותו.