כשקראתי את אחות שמש מאת דרור בורשטיין בפעם הראשונה, בשנת 2015, הרגשתי שהוא נכשל בעיניי בענייני הלב והרגש. חזרתי אליו כעבור שנים משום שהתחושה הזאת לא הניחה לי. אני אוהבת מאוד את הכתיבה של בורשטיין, והרגשתי שאולי פספסתי משהו.
בקריאה השנייה הספר נפתח בפניי אחרת. הוא עדיין אינו מושלם, אבל הבדידות, ההחמצה והמרחק בין בני המשפחה נעשו ברורים וכואבים הרבה יותר.
מה שצריך לדעת
רומן מאת דרור בורשטיין על אורי, שמגיע אל אביו כדי להבין את נסיבות מות אחותו דורית ואת השתיקה המשפחתית שנבנתה סביב האירוע.
לקוראים שאוהבים ספרות ישראלית משפחתית, כתיבה מאופקת, סיפורים על אובדן, שתיקה, בדידות ומשפחות שאינן מצליחות לדבר זו עם זו.
הבדידות של בני המשפחה, המרחק בין האב לבנו והאופן שבו השכן משלים מבחוץ את התמונה שהמשפחה עצמה אינה מסוגלת לראות. הפרק האחרון מעניק לסיפור עוצמה מחודשת.
בקריאה הראשונה הרגשתי שהספר אינו מצליח לגעת מספיק בענייני הלב והרגש. גם בקריאה השנייה הוא אינו מושלם, וההקראה לא תמיד משרתת את הטקסט, אבל הספר התגלה כטוב וכואב הרבה יותר מכפי שזכרתי.
חזרתי אל הספר, כי הרגשתי פיספוס. אני מאוד אוהבת את הכתיבה של דרור בורשטיין.
זהו סיפורו של אורי, שיום שישי אחד מגיע לאביו לקבל הסברים על אירוע התאבדותה של אחותו דורית. אפיזודה שהוסתרה ממנו בעת שהיה מאושפז לאחר השתלת כלייה.
האב, ארכיאולוג במקצועו, ספון בתוך צערו, הילד אורי ספון בתוך החקירה שהוא מנהל ובחיפוש אחר תשובות לשאלות. העולמות של שניהם לא נפגשים.
רק השכן שמביט על המשפחה מבחוץ יכול לספר את הסיפור המשפחתי כולו.
בקריאה שניה, בולטת העריריות והבדידות של בני המשפחה: אורי שרצה לעסוק בספרות מקראית ונקלע ללימודי עריכת דין. האב שעסוק כל כולו בחפירות ארכיאולוגיות עד שהוא שוכח את ילדיו ואת חובותיו. והאחות האמנית והמשוררת שנותרת בודדה בתביעותיה לתשומת לב ועזרה.
והסוף המזעזע של כל הסיפור המשפחתי "הקטן" הזה. סוף, שמתפוצץ בכזו עוצמה בפרק האחרון של הספר, שהקורא נותר ללא נשימה .
אז נכון זה לא ספר מושלם, והיה עדיף שיקריא אותו קריין מקצועי, אבל הוא טוב. לא זכרתי כמה טוב הוא עד שלא קראתי אותו שוב.
אחות שמש/ דרוד בורשטיין
הוצאת כתר, 2012, 188 עמ'
דירוג SIVI –
איכות אודיו –
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
