
תחושה של סוף/ ג'וליאן בארנס
ספר שהוא לא פחות מגאוני. החלק הראשון של הספר, מתאר מנקודת ראותו של טוני וובסטר
פרס בוקר הוא אחד הפרסים הספרותיים המרכזיים בעולם דובר האנגלית. הוא מוענק מדי שנה לרומן שנכתב באנגלית ופורסם בבריטניה או באירלנד, ומזוהה עם ספרות שאפתנית, חדשנית ולעיתים גם תובענית מאוד. כאן ריכזתי את הסקירות שלי לספרים שזכו בפרס, לצד מועמדים ברשימות הקצרות והארוכות.
ספר שזוכה בפרס גדול אינו מקבל אצלי הנחת סלב. לפעמים הזכייה מצביעה על יצירה יוצאת דופן, ולפעמים היא מעידה בעיקר על טעמה של ועדה מסוימת בשנה מסוימת. אני מחפשת כתיבה שיש בה צורך, לא רק שאפתנות. ספרים שמצדיקים את המאמץ שהם דורשים, ולא מניחים שיוקרה היא תחליף לחיים.מתוך עקרונות הקריאה של הבלוג
הספרים מתוך רשימות הפרס שהכי עבדו עליי כקוראת, בלי קשר להחלטות של ועדות השיפוט.

ספר שהוא לא פחות מגאוני. החלק הראשון של הספר, מתאר מנקודת ראותו של טוני וובסטר

רומן על משפחה מתפוררת, הבטחה שנשכחת, ודרום אפריקה שלא מצליחה להיגמל מהעבר. ההבטחה הוא סיפור

שאגי ביין, הוא ילד מוזר בן 6, שנאבק בחזיתות רבות במציאות חייו: הוא ילד שלישי
הספרים שלקחו את הפרס — ועכשיו הם עומדים למבחן הקריאה עצמו.

בונבון, שם כינוי, הוא הדובר החסר שם של הסאטירה הזו. רק שם משפחתו ידוע (Me)

בשנים האחרונות תורגמו די הרבה ספרים שמתארים לנו את המצב הקיומי בהודו. לא מזמן, סקרתי

לפעמים יש משהו בפתיחה של ספר שקורא לך לבחון את צפונותיו ולשקוע בו. לפעמים זו
ספרים שהגיעו לרשימות הפרס, גם אם לא יצאו עם הגביע. חלקם נשארו איתי הרבה יותר מזוכים רשמיים.

ספר מופלא שעוסק במערכת יחסים, למעשה באהבה, בין אליזבת, ילדה בת 8 לאם חד הורית,

הספר שאפתני ביותר וכגודל השאפתנות כך האכזבה שאני חשה בסיומו. The Overstory הוא סיפור מערכת
פרסים ספרותיים יכולים להצביע על ספרות יוצאת דופן ועל תנופה תרבותית, אבל הם אינם תעודת ביטוח. לפעמים הספר זוכה בצדק מוחלט, ולפעמים ועדת הפרס והקוראת פשוט חיו בשני עולמות מקבילים.