בית טיודור

הנרי השביעי טיודור

1485–1509

מנצח בוסוורת׳, נושא את אליזבת מיורק ומאחד את הבתים. בונה לגיטימציה דרך נישואין, כספים ומנגנון מדינה.

הנרי השמיני טיודור

1509–1547

תשוקה פרטית שמולידה רפורמציה: ניתוק מרומא, פירוק מנזרים ועיצוב ריבונות כנסייתית הכפופה לכתר.

קתרין מאראגון טיודור

מלכת אנגליה, 1509–1533

נסיכה ספרדית, מלכה כמעט רבע מאה ואמה של מרי הראשונה. סירובה לקבל את ביטול נישואיה להנרי השמיני הפך משבר שושלתי למאבק דתי, משפטי ודיפלומטי שחצה את אירופה.

אן בולין טיודור

אן בולין לא הסתפקה במעמד של פילגש: היא התעקשה להפוך למלכה, ובדרישתה יצרה משבר שהפך לפיצול דתי ופוליטי עולמי. דמותה ממחישה איך עיקשות נשית ותשוקה פרטית מסוגלות לחולל מהפכה ממסדית ולשנות את פני הממלכה.

תומס קרומוול טיודור

איש אמונו של הנרי השמיני בשנות ה־30 של המאה ה־16

קרומוול הפך את רצונותיו של הנרי השמיני למערכת של חוקים ומנגנונים. הוא היה מן האדריכלים המרכזיים של הניתוק מרומא, פירוק המנזרים והרחבת כוחו המנהלי של הכתר, עד שגם הוא נפל קורבן לפוליטיקה שבנה.

קתרין פאר טיודור

מלכת אנגליה, 1543–1547

אשתו השישית והאחרונה של הנרי השמיני הייתה הרבה יותר מן האישה ששרדה אותו. פאר הייתה משכילה, כותבת ובעלת נטיות רפורמיסטיות, ופעלה לחינוך ילדיו של הנרי ולהחזרתם אל מרכז החיים השושלתיים.

מרי הראשונה טיודור

1553–1558

בתם של הנרי השמיני וקתרין מאראגון ניסתה להשיב את אנגליה לקתוליות לאחר שנות הרפורמציה. שלטונה הקצר עמד בסימן רדיפות דתיות, נישואים שנויים במחלוקת לפיליפה השני מספרד ומשבר ירושה שלא נפתר.

אליזבת הראשונה טיודור

1558–1603

אליזבת הראשונה מגדירה מחדש מהי ריבונות נשית: היא מאזנת בעדינות בין דימוי מלכותי לביצועיות פוליטית, ובונה יציבות בממלכה שאביה פיצל לרסיסים. דמותה הפכה לסמל של כוח ושליטה, שמוכיחה כי מלכה יכולה לשרוד ולשגשג בעולם של מלכים.

הנרי השביעי + אליזבת מיורק

מהלך מחושב שמייצר סדר: איחוד יורק ולנקסטר תחת טיודור וסיום פורמלי של המלחמות הפנימיות.

הנישואים האלה הם אבן הפינה של הלגיטימציה, אבל לא פיוס תמים. תחת חזות השלום, הכתר נאבק במתחים מתמשכים, בערעורים על הלגיטימציה ובמתחזים. הזוגיות הופכת לכלי שבעזרתו המשטר החדש מייצר יציבות כלכלית ואזרחית.

הנרי השמיני + אן בולין

עיקשות שמולידה מדינה חדשה: ניתוק מרומא, רפורמה, ומיסוד ריבונות כנסייתית הכפופה לכתר.

בולין סירבה לתפקיד מאהבת והתעקשה על כתר. הדרישה הזו כפתה שינוי כללים, הפכה תשוקה פרטית לכלי מדיני, והפעילה מנגנון ששינה את מפת הדת והמשפט באנגליה. המחיר היה טראגי, התוצאה מוסדית ובלתי הפיכה.