אחד מהספרים השנונים, החדים והמרתקים שיצא לי לקרוא על מלחמת העולם השניה. מקלדתו של הסופר, בן מקנטייר, שופעת תיאורים לפעמים מבריקים, שגורמים לקורא להתמוגג, עד כדי כך שרכשתי לי עותק מכל הספרים שכתב.
הספר הזה עוסק במבצע עוז רוח, ההטעיה שקדמה למבצע אוברלורד, או הפלישה לנורמנדי של בנות הברית. הפלישה תוכננה למאי 1944. והיא נדיחתה בחודש, והיה חשש מבוסס שהיא תסתיים בכישלון שילווה במרחץ דמים. בכדי לשכנע את היטלר שלא להזיז את הדביזיה ה 15 מקאלה, היה צורך לשכנע את הפיקוד הגרמני שהפלישה כשתתבצע, תהיה מקאלה ולא נורמנדי.
לצורך כך, גייסו ב MI5 חבורת מרגלים כפולים הזויים לחלוטין שרכשו את ליבם של הגרמנים ותרמו למאמץ המלחמתי. גלריית הדמויות נעה בין נער שעשועים סרבי שהקדיש את עיתותיו לנשים ובזבוזים שרדפו את סוכנות הביון הבריטית עוד זמן רב לאחר תום המלחמה, פטריוט לאומן פולני שהפך למרגל כפול, משולש ומרובע, נערת שעשועים מהמרת משועממת, מגדל תרנגולות ספרדי ורוסיה צרפתייה שאיימה על כל מערך הבגידה הכפול בשל כלבה שנדרס (או לא – לא ברור מה קרה איתו). ועם כל אלה ניצחנו את המלחמה.
הספר מלווה באבחנות פסיכולוגיות וביצועיות משעשעות על הגרמנים, על האנגלים ועל הסוכנים עצמם. על תחילת דרכו של הסוכן פויול אותו לא רצו להעסיק בתחילה לא הבריטים ולא הגרמנים נכתב:
"…אבל מפעיליו הגרמנים לא זו בלבד שלא עמדו על שגיאותיו אלא אף העתירו שבחים על הסוכן אראבל, בייחוד כשטען שהצליח לגייס שני שני סוכני משנה בבריטניה, שכמובן לא היו ולא נבראו. תשעה חודשים תמימים ישב פויול בליסבון ועשה מה שעשו מרגלים מאז ומעולם כשנתקעו בלי מידע אמתי: הוא המציא את מה שחשב שמפעיליו רוצים …"
סוכן הסוכן פויול יהיה אבן היסוד וראש החץ עליה תושתת ההטעיה, אף על פי שאף אחת מסוכניות הריגול לא רצתה בו. אפשר לאמר שבזכותו ההטעיה עבדה.
הספר מלווה באנקדוטות קורעות מצחוק על רעיונות נוספים שהיו לסוכנות הביון הבריטית. אחד מהם המשעשע ומבחינה זו בלבד המוצלח הוא זה שעסק ביונים:
"לאט לאט, בזמן שגדלה והלכה להקת הסוכנים הכפולים שהתקבצו בנפנוף כנפיים בלול של MI5, החל טאר רוברטסון לצייר לו בדמיונו דרכים חדשות להילחם בריגול הגרמני ולהשתמש במרגלי האויב לטובת בעלות הברית. מחשבותיו נסבו יותר ויותר על יונים. אם נאמר על הסגן ווקר שהיה "חובב יונים" לא יהיה בכך כדי להביע את עומק תשוקתו. הוא אהב יונים. הוא חי למען יונים. דוחותיו הארוכים היו שירי אהבה הומיים.
אחרי מלחמת העולם הראשונה זנחה בריטניה את שירות היונים למטרות צבאיות. אבל עוד לפני מלחמת העולם השנייה הבין ווקר שבריטניה מפגרת אחרי גרמניה במירוץ היונים, שכן הציפורים האלה עודן דרך חשובה להעביר מידע מעבר לקווי האויב – מהירה, אמינה וכמעט חסינה מפני יירוט בידי האויב. ווקר היה משוכנע שיוני דואר נאציות זורמות עתה בהמוניהן לתוך בריטניה, מוצנחות ממטוסים, מועברות בסירות מנוע מהירות ובצוללות, ומספקות למרגלים בבריטניה דרך דרך סמויה ואמינה להעביר מידע לאירופה הכבושה. הוא לא היה היחיד שהיה נגוע בפרנויה הזאת.
"הראיות לפעילותן של יוני אויב התרבו: ציפור מותשת נחתה באיי סילי שליד חופי קו רנוול ונשאה הודעת מודיעין בצרפתית, ושתי יונים גרמניות שהועפו אל מעבר לתעלה בגלל מזג מזג אוויר גרוע ונשאו הודעות אימון שגרתיות. "שתיהן עכשיו שבויות מלחמה והן עובדות קשה בטיפוח יונים אנגליות…", דיווח ווקר.
הספר מתאר בכשרון יוצא דופן את הקשיים שעימם נתקלו מפעילים של הסוכנים ההזויים, את החרדות והפחדים, את ההצלחות והכשלונות, את הלבטים העמוקים בכל פעולה והוא מלווה במראי מקום המצביעה על מסמכולוגיה ענפה אותה קרא מקנטייר.
אהבתי את ההומור השחור והאירוניה בכתיבה ואם לקח לי יותר מיום לסיים אותו, זה הודות לעובדה שלא רציתי שיגמר. אנחה.
Double Cross: The True Story of the D-Day Spies/ Ben Macintyre
Kindle Edition, 2012, 339 Pp
דירוג SIVI –
איכות אודיו –
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
